איגניקה, אורנה פיכמן

Go back

שיכפול האדם העסיק אמנים עשרות רבות של שנים. כבר בשנת 1932 פרסם אלדוס הקסלי את ספרו הקלאסי “עולם חדש אמיץ” העוסק בסוגייה זו. בעלילת ספרו של בן בובה   הנושא את השם: “אדם מרובה” משנת 1976, נמצאות כמה גופות זהות לחלוטין של … נשיא ארה”ב. באותה שנה התפרסם גם ספרו של איירה לוין  “הנערים מברזיל”, שהיווה את הבסיס לסרט הנודע בו מופיעות סצינות  המתארות את שכפולו של אדולף היטלר למספר העתקים בידי ניאו-נאצים. שנים אחר כך ב -1993, סרטו של סטיבן ספילברג – “פארק היורה” הציג את תחייתם של הדינוזאורים, אשר התאפשרה הודות להשתלת החומר הגנטי שלהם בביציות צפרדע.

בפנטזיות ספרותיות מהסוג “הנערים מברזיל” ו”פארק היורה” התבססה טכניקת השכפול על הרעיון כי אפשר לקחת תא ביצית, להשמיד את המידע הגנטי שבתוכה ולהשתיל במקומו מידע גנטי אחר אשר נלקח מתא של בעל חיים או אדם בוגר.

כיום טכניקה זו איננה עוד בגדר פנטזיה בדיונית של יוצרי ספרות וקולנוע בלבד.

הצלחת שיכפול הכבשה “דולי” ב – 1997 העלתה על הפרק את האפשרות של שיבוט בבני אדם. ב – 1999 גודל בצלוחית עובר אנושי, שיוצר כולו במעבדה של חברה ביוטכנולוגית אמריקנית, ששמה לפניה אתגר ליצור טכנולוגיה אשר תוביל לגידול “חלקי חילוף” לבני אדם. השאיפה הברורה היא להצליח לגרום לתאי העובר להתפתח לכלל איבר מושלם, כל איבר שנחפוץ: כבד, ריאות, עצם או אפילו מוח, אותו ניתן יהיה להשתיל בגוף אנושי. בדרך זו נוכל, תיאורטית, גם לתת לעובר להתפתח לכלל תינוק שלם, יציר מבחנה מובהק.

בראייה עתידית יאפשר השיבוט בבני אדם התפתחות עצומה במחקר הבסיסי והיישומי של תהליכי החיים, חידוש הצמיחה ברקמות פגועות, שליטה בהתרבות תאים סרטניים ועוד. יחד עם זאת יחייב שיכפול שכזה קיום ניסויים בבני אדם, עובדה המעלה חששות מפני תקלות אפשריות במהלכם, העלולות לגרום סבל אנושי רב ושינויים חברתיים עצומים; אובדן כל הגבולות המוסריים הקיימים והתעוררות “איגניקה” = ניצול הידע ע”י משטרים טוטאליטריים אפלים, כשבנוסף לתרחישים אלה תעלנה שאלות בדבר מעמדו החוקי של האדם המשוכפל, או פגיעה אפשרית במעמדו בשל ציפיות החברה להתנהגות זהה לדגם שממנו נוצר.

בל שפיר אינה מציבה בעבודותיה בתערוכה עמדה ביקורתית כזו או אחרת  על נושא השיבוט. בתוך הסטודיו – מעבדה שלה  היא “המנצחת הגדולה”, היא האמונה, כמדען בן ימינו, על מלאכת האמנות המוקפדת של השיבוט וההתערבות בתהליכי ההיווצרות האנושית.

במלאכה זו משלבת שפיר כלי מעבדה כדוגמת: מזרקים, צינוריות פלסטיק, מבחנות זכוכית, צלחות פטרי, מצעי-גידול ותוויות זיהוי, יחד עם פיסות רקמות או עוברים בשלביהם הראשונים, אותם היא ‘בונה’ מתחבושות גבס, מפקעות שיער וכותנה, מחוטי זהב, מעלי כסף וזהב, אבנים נוצצות ופנינים. מתוך צורות עובריות אמורפיות אלה צצות רגלים, ידיים, גוף אנושי מרומז או שרשרות דנ”א רקומביננטי. אובייקטים עדינים אלה מוצגים לראווה כתכשיטים נדירים בתוך ויטרינות זכוכית מוארות ונעולות.

לצד עבודות בתלת ממד רושמת בל בדיו צורות עובריות על גבי מאות תוויות זיהוי, שחוטיהן נשזרו על ידיה לשרשרות אינסופיות. מלבד הופעתן על גבי תוויות זיהוי רושמת אותן בל כמעט באופן ריטואלי, על גבי עשרות דפי אלבום עבים או פיסות נייר אותן היא מדביקה על גבי מצעי דיקט.

היה והתרחש בתהליך השיבוט במעבדתה קלקול כלשהו ו’נולדת’ מוטציה עוברית בעלת שני ראשים או גוף מעוות – תעטה אותה בל שפיר באלפי פאייטים בוהקים בגוון פנינה במלאכת הדבקה איטית וסיזיפית, או לחילופין תצפה את ‘יצירת’ השיבוט שלה בפיסות עלי זהב דקיקות ונוצצות, כך שהחרדה הראשונית מהתוצאה המעוותת תשלל על ידי החיצוניות הזוהרת של האובייקט. בדרך זו תשאנה עבודותיה של האמנית במבט ראשון בהן אופי פתייני, בהיותן מעידות על התעסקותה בעבודת תכשיטנות מצוחצחת. במבט שני יתגלו ‘תכשיטים’ אלה עשויים מחומרים מזוייפים ומלאכותיים, וככל שנחזור ונבחן אותם שוב ושוב נחוש היטב בפעולת הרמייה המכוונת של האמנית, פעולה הגורמת לנו תחושה של דחייה ומועקה, כזו העומדת בקורלציה מושלמת עם פעולת השיבוט הטכנית, המתבצעת במעבדות הביוטכנולוגיות, שם נוצרות סדרות שלמות של שיעתוקים מלאכותיים.

על המתמטיקאי, הפיסיקאי והממציא היווני הנודע ארכימדס, שהיה גם ממניחי היסוד לענפי ההנדסה, נאמר, כי טען, שאם אך תנתן לו נקודת משען נאותה – יוכל להזיז את העולם כולו.

נראה כי בל שפיר הערה, כמו רבים מאיתנו, להתפתחויות הדרמטיות בתחום הנדסת התורשה והשיבוט, מצאה לנכון לבחון באמצעות יצירותיה בתערוכה את אותה נקודת מפנה במראה דמותו של עולמנו ובתפיסתנו את עולם החי שבו, נקודה שהצליחה לטלטל אותה כמו גם את כולנו.

ALDOUS HUXLEY, BRAVE NEW WORLD

BEN BOVA, MULTIPAL MAN

IRA LEVIN, THE BOYS FROM BRAZIL

STEVEN SPIELBERG, JURASSIC PARK

שיכפול האדם העסיק אמנים עשרות רבות של שנים. כבר בשנת 1932 פרסם אלדוס הקסלי את ספרו הקלאסי “עולם חדש אמיץ” העוסק בסוגייה זו. בעלילת ספרו של בן בובה   הנושא את השם: “אדם מרובה” משנת 1976, נמצאות כמה גופות זהות לחלוטין של … נשיא ארה”ב. באותה שנה התפרסם גם ספרו של איירה לוין  “הנערים מברזיל”, שהיווה את הבסיס לסרט הנודע בו מופיעות סצינות  המתארות את שכפולו של אדולף היטלר למספר העתקים בידי ניאו-נאצים. שנים אחר כך ב -1993, סרטו של סטיבן ספילברג – “פארק היורה” הציג את תחייתם של הדינוזאורים, אשר התאפשרה הודות להשתלת החומר הגנטי שלהם בביציות צפרדע.

בפנטזיות ספרותיות מהסוג “הנערים מברזיל” ו”פארק היורה” התבססה טכניקת השכפול על הרעיון כי אפשר לקחת תא ביצית, להשמיד את המידע הגנטי שבתוכה ולהשתיל במקומו מידע גנטי אחר אשר נלקח מתא של בעל חיים או אדם בוגר.

כיום טכניקה זו איננה עוד בגדר פנטזיה בדיונית של יוצרי ספרות וקולנוע בלבד.

הצלחת שיכפול הכבשה “דולי” ב – 1997 העלתה על הפרק את האפשרות של שיבוט בבני אדם. ב – 1999 גודל בצלוחית עובר אנושי, שיוצר כולו במעבדה של חברה ביוטכנולוגית אמריקנית, ששמה לפניה אתגר ליצור טכנולוגיה אשר תוביל לגידול “חלקי חילוף” לבני אדם. השאיפה הברורה היא להצליח לגרום לתאי העובר להתפתח לכלל איבר מושלם, כל איבר שנחפוץ: כבד, ריאות, עצם או אפילו מוח, אותו ניתן יהיה להשתיל בגוף אנושי. בדרך זו נוכל, תיאורטית, גם לתת לעובר להתפתח לכלל תינוק שלם, יציר מבחנה מובהק.

בראייה עתידית יאפשר השיבוט בבני אדם התפתחות עצומה במחקר הבסיסי והיישומי של תהליכי החיים, חידוש הצמיחה ברקמות פגועות, שליטה בהתרבות תאים סרטניים ועוד. יחד עם זאת יחייב שיכפול שכזה קיום ניסויים בבני אדם, עובדה המעלה חששות מפני תקלות אפשריות במהלכם, העלולות לגרום סבל אנושי רב ושינויים חברתיים עצומים; אובדן כל הגבולות המוסריים הקיימים והתעוררות “איגניקה” = ניצול הידע ע”י משטרים טוטאליטריים אפלים, כשבנוסף לתרחישים אלה תעלנה שאלות בדבר מעמדו החוקי של האדם המשוכפל, או פגיעה אפשרית במעמדו בשל ציפיות החברה להתנהגות זהה לדגם שממנו נוצר.

בל שפיר אינה מציבה בעבודותיה בתערוכה עמדה ביקורתית כזו או אחרת  על נושא השיבוט. בתוך הסטודיו – מעבדה שלה  היא “המנצחת הגדולה”, היא האמונה, כמדען בן ימינו, על מלאכת האמנות המוקפדת של השיבוט וההתערבות בתהליכי ההיווצרות האנושית.

במלאכה זו משלבת שפיר כלי מעבדה כדוגמת: מזרקים, צינוריות פלסטיק, מבחנות זכוכית, צלחות פטרי, מצעי-גידול ותוויות זיהוי, יחד עם פיסות רקמות או עוברים בשלביהם הראשונים, אותם היא ‘בונה’ מתחבושות גבס, מפקעות שיער וכותנה, מחוטי זהב, מעלי כסף וזהב, אבנים נוצצות ופנינים. מתוך צורות עובריות אמורפיות אלה צצות רגלים, ידיים, גוף אנושי מרומז או שרשרות דנ”א רקומביננטי. אובייקטים עדינים אלה מוצגים לראווה כתכשיטים נדירים בתוך ויטרינות זכוכית מוארות ונעולות.

לצד עבודות בתלת ממד רושמת בל בדיו צורות עובריות על גבי מאות תוויות זיהוי, שחוטיהן נשזרו על ידיה לשרשרות אינסופיות. מלבד הופעתן על גבי תוויות זיהוי רושמת אותן בל כמעט באופן ריטואלי, על גבי עשרות דפי אלבום עבים או פיסות נייר אותן היא מדביקה על גבי מצעי דיקט.

היה והתרחש בתהליך השיבוט במעבדתה קלקול כלשהו ו’נולדת’ מוטציה עוברית בעלת שני ראשים או גוף מעוות – תעטה אותה בל שפיר באלפי פאייטים בוהקים בגוון פנינה במלאכת הדבקה איטית וסיזיפית, או לחילופין תצפה את ‘יצירת’ השיבוט שלה בפיסות עלי זהב דקיקות ונוצצות, כך שהחרדה הראשונית מהתוצאה המעוותת תשלל על ידי החיצוניות הזוהרת של האובייקט. בדרך זו תשאנה עבודותיה של האמנית במבט ראשון בהן אופי פתייני, בהיותן מעידות על התעסקותה בעבודת תכשיטנות מצוחצחת. במבט שני יתגלו ‘תכשיטים’ אלה עשויים מחומרים מזוייפים ומלאכותיים, וככל שנחזור ונבחן אותם שוב ושוב נחוש היטב בפעולת הרמייה המכוונת של האמנית, פעולה הגורמת לנו תחושה של דחייה ומועקה, כזו העומדת בקורלציה מושלמת עם פעולת השיבוט הטכנית, המתבצעת במעבדות הביוטכנולוגיות, שם נוצרות סדרות שלמות של שיעתוקים מלאכותיים.

על המתמטיקאי, הפיסיקאי והממציא היווני הנודע ארכימדס, שהיה גם ממניחי היסוד לענפי ההנדסה, נאמר, כי טען, שאם אך תנתן לו נקודת משען נאותה – יוכל להזיז את העולם כולו.

נראה כי בל שפיר הערה, כמו רבים מאיתנו, להתפתחויות הדרמטיות בתחום הנדסת התורשה והשיבוט, מצאה לנכון לבחון באמצעות יצירותיה בתערוכה את אותה נקודת מפנה במראה דמותו של עולמנו ובתפיסתנו את עולם החי שבו, נקודה שהצליחה לטלטל אותה כמו גם את כולנו.

ALDOUS HUXLEY, BRAVE NEW WORLD

BEN BOVA, MULTIPAL MAN

IRA LEVIN, THE BOYS FROM BRAZIL

STEVEN SPIELBERG, JURASSIC PARK