Category Archives: Hebrew

הצעה לפרויקט אמנות מולטידיציפלינרי אוצר חגי שגב הצעה למוזיאון פתח תקווה לאמנות רקע ורעיון פעמים רבות זיכרונות הם המניע ליצירה אמנותית. אולם, מתי מהווים הזיכרונות הללו קיר אטום, שכמעט ואין אפשרות לחדור מבעדו, וכיצד אם בכלל ניתן בכל זאת לחדור ולו בצורה מטפורית. הפרויקט המוצע של בל שפיר מנסה לבדוק בדיוק את הנקודות הללו. עבור

ב-27 במרס תיפתחנה בגלריה הקיבוץ שתי תערוכות רישום, שיש ביניהן זיקה למרות ששתי האמניות – לידה שרת מסד ובל שפיר – לא כיוונו לכך. בשתי תערוכות היחיד מבקשות האמניות להחיות עבר המחבר אותן לבית ילדותן. כל אחת בדרכה מתבוננת מבעד למצע שקוף, עליו היא מעתיקה בדרך עמלנית וסיזיפית, פרטים מתוך מאגר מצומצם של חפצים משפחתיים,

שיכפול האדם העסיק אמנים עשרות רבות של שנים. כבר בשנת 1932 פרסם אלדוס הקסלי את ספרו הקלאסי “עולם חדש אמיץ” העוסק בסוגייה זו. בעלילת ספרו של בן בובה   הנושא את השם: “אדם מרובה” משנת 1976, נמצאות כמה גופות זהות לחלוטין של … נשיא ארה”ב. באותה שנה התפרסם גם ספרו של איירה לוין  “הנערים מברזיל”,

בל שפיר סימנים בגוף – הצעה של עבודות לתערוכה. ההיסטוריה האישית והמשפחתית שלי מוטבעים בעור גופי – רעיון זה מוצא ביטוי בסדרת עבודות שעליה אני עובדת בשנים האחרונות. ההיסטוריה האישית שלי שמתחילה בגרמניה בשנים שלאחר מלחמת העולם תועדה באלבומי המשפחה. בשנים האחרונות עם התבגרותי, חזרתי לדפדף באלבומים, הוצאתי מתוכם צילומים ישנים. את הצילומים האלה העתקתי

בל שפיר רקע להצעה לביאנאלה לרישום התחושה העיקרית שיוצרים עבורי קווי האמנות, הם קווי ההיסטוריה. איני יכולה לכתוב את הזיכרונות שלי במילים, שכן איני סופרת. אולם, הזיכרונות הם מה שמעצב את הקיום האישי, הפרטי והאמנותי שלי. כל קו שאני רושמת, גוזרת, או מושכת בחוט של שיער סוס, מהווה ייצוג של הזהות שלי בעבר ובהווה. באמצעות

בל שפיר היא אמנית רב – תחומית, ילידת גרמניה, החיה בישראל מאז  1972. מזה כשני עשורים היא פועלת בארץ ובעולם.   גוף יצירתה מתאפיין בגיוון תמטי וחומרי והעבודות בעלות המאפיינים התהליכיים ממזגות בין הגלובלי לאישי.   בתחילת שנות האלפיים החלה לעסוק בסוגיות הנוגעות להתערבויותיו של האדם בסדרי עולם, באמצעות השבחות גנטיות ושיבוטים. עבודותיה הזעירות, מתקופה

עבודות הקיר החדשות של בל שפיר שוזרות שיער מזנב סוס עם מחטים, ויוצרות אובייקטים קוויים עדינים התלויים על הקיר. השזירה והקשירה, מלאכת קרוֹשֶה, יוצרת מעין “חרקים” קוויים קטנים, או “סוסונים”, שמתוכם מזדקרות קווצות שיער, או משתלשלים מהם קוּרים או חוטים.  אובייקטים קוויים אלה, שהם מעין רישומים קלים בחומר, הינם ביטוי חדש ונוסף לנושאים הקבועים המעסיקים

בל שפיר משכן לאמנות עין חרוד פתיחה: 15.1.2011 שעה 12.00  מועד סגירה: 2.4.2011 אוצרת: גליה בר אור בל שפיר, ילידת גרמניה, עלתה לארץ ב-1972 ולאחר השתלמות בלימודי אמנות החלה להציג  בתערוכות יחיד וקבוצתיות, בארץ ובחו”ל.  בראשית שנות ה-90 יצרה בעיקר פיסול בחומרי טבע ואף הציבה עבודות סביבתיות בממדים גדולים שבהן פיתחה טכניקה ושפה משלה הנעה

בל שפיר רושמת בלי החומרים המסורתיים של הרישום – במקום קווי רישום בשחור ולבן, היא יוצרת את הקווים מחוטים או משערות סוסים שהיא אורגת לצורות בעלות נפח. לכאורה רק החומר הוא שונה, אך התוצאה היא של שוני גם באופי הקווי. הקווים קצרים יחסית, כאורך השיער, והם מעוצבים על פי היכולת לכוון אותם ולא רק בהתאם

השאלה “מהו צבע העיניים של אבי?” שהיא גם כותרת העבודה, קשורה לדפוס של ביטוי גופני מוחצן של השפלת מבט, כתגובה לאי נוחות נפשית הנובעת מרגשות ותחושות חבויים של יראה, חרדה, בושה, אשמה ואף כעס כבוש שחש הסובייקט, לנוכח מראה, מעשה או אפילו מחשבה, בלבד, שאינם עולים בקנה אחד עם מה שנראה כמצופה ממנו במערכת חברתית